כאשר הבריטים כבשו את ארץ ישראל מידי העות'מנים (הטורקים), היהודים שמחו. לתושביה היהודים של ארץ ישראל היו ציפיות גדלות מהמנדט הבריטי שהכריז שיש להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל. ובאמת, מצד אחד במלחמת העולם השניה בריטניה לחמה בנאצים, והבריטים תכננו כיצד להגן על ארץ ישראל אם חס וחלילה ינסו הנאצים לכבוש אותה.

אך מצד שני, כשערביי ארץ פגעו ביהודים, לא תמיד הגנו הבריטים על היישוב היהודי. הבריטים גם הגבילו את מכסות העולים לארץ כדי לא להרגיז את הערבים.

המחתרות  ובעיקר ההגנה, האצ"ל והלח"י, קמו על מנת להילחם בערבים ובהגבלות הבריטים, ולפעול למען הקמת מדינה יהודית.

ארגון ההגנה היה הארגון הראשון שהוקם במטרה להגן על כל הארץ. אבל היה ויכוח על הדרך הנכונה לפעול, בשנת 1931 החליטו כמה מחברי ארגון ההגנה בירושלים שהמפקדים שלהם לא מתמודדים נכון לפי דעתם עם התוקפנות מצד הערבים. אי אפשר להסתפק בהגנה, הם טענו, חייבים לעבור להתקפה. הם פרשו מההגנה והקימו את הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).

חברי האצ"ל הדביקו כרוזים על הקירות בלילה, הוציאו עיתון מחתרתי בשם החירות, ואפילו תחנת רדיו מחתרתית: קול ציון הלוחמת. כל זה היה לא חוקי ומסוכן. נערים שנתפסו מדביקים כרוזים נעצרו על ידי הבריטים. כאשר פורסם הספר הלבן, ביישוב היהודי מחו והפגינו, אבל באצ"ל חשבו שמחאות זה לא מספיק. הם העלו ספינות של יהודים באופן לא חוקי, ובמקביל ארגנו התקפות על בסיסים בריטיים. הם לא התכוונו להרוג בריטים, רק להרוס רכוש, אך לפעמים פגעו גם בנפש. כשהתחילה מלחמת העולם השניה היה האצ"ל בבעיה. מצד אחד הם רצו לגרש את הבריטים מארץ ישראל, אך מצד שני הבריטים נלחמו באויב הרבה יותר גרוע: גרמניה הנאצית. הם הכריזו על שביתת נשק עם הבריטים, וחלק מאנשי האצ"ל אפילו התגייסו לצבא הבריטי. אבל כאשר לאצ"ל התמנה מפקד חדש, בגין, שביתת הנשק נפסקה מיד והוכרז המרד. לאצל היו רק 200 לוחמים, מעט נשק שהם הצליחו להחביא מחיפושי המשטרה הבריטית, אך בעזרת המעט הזה הם הטילו אימה, הפציצו בסיסים וירו על שוטרים. השיא היה מלון המלך דוד בירושלים. היה נחשב אחד המלונות המפוארים בישראל. המלון פוצץ, עשרות אנשים נהרגו, בריטים ערבים ויהודים. זה נראה כמו אחרי רעידת אדמה. האצ"ל היה ארגון הרבה יותר תוקפני מההגנה, אך היו כאלה שגם זה לא הספיק להם .הם רצו מחתרת יותר רצינית. כשהבריטים נלחמו בנאצים האצ"ל החליט להכריז על שביתת נשק, אבל היה מפקד אחד באצ"ל שלא קיבל את ההחלטה, לכן הוא פרש והקים ארגון משלו שימשיך להיאבק בבריטים. הוא קורא למחתרת החדשה: לח"י - לוחמי חירות ישראל. הבריטים הכריזו על הלח"י כעל ארגון טרור. אנשי הלח"י  ירו בקצינים בריטים, חיסלו אפילו שר בממשלה הבריטית, שלחו פעם מעטפת נפץ בדואר לקצין בריטי. זה היה ארגון קטן אבל קטלני. הם גם נזהרו מאוד. אנשי הלח"י הקפידו על זהירות מוחלטת. אל תביא חברים לחדרך, ובעיקר לא חברי מחתרת אחרים. אל תתיידד עם השכנים, אל תספר על תולדותיך. אף פעם אל תקנה מצרכיך בחנות שליד ביתך. אל תשוחח עם אנשים על התנועה, אל תגלה אף פעם את דעותיך.

לאחר מלחמת העולם השניה, שלוש המחתרות שילבו ידיים במטרה להקים מדינה יהודית ולסיים את המנדט הבריטי בארץ.