שלום ילדים,

עכשיו אתם כבר יודעים מה זה הספר הלבן ושהבריטים לא הרשו להרבה יהודים להגיע לארץ, ולכן הם היו צריכים להגיע בספינות מעפילים לא חוקיות. אז בהתחלה היו מעט ספינות והבריטים קצת קצת העלימו עין – עשו את עצמם כאילו שהם לא שמים לב שהגיעו עוד מעפילים. אבל, ככל שהתחילו להגיע יותר ויותר מעפילים – הבריטים כבר כעסו נורא, וכדי שזה לא יקרה יותר – הם עצרו את המעפילים בחופים של הארץ, והכניסו אותם ל"מחנה עצורים" בעתלית.

תארו לעצמכם את ניצולי השואה מפליגים דרך ארוכה ארוכה בים וכשסוף סוף הם מגיעים – מכניסים אותם למחנה מעצר. כמובן שהיו ספינות שהצליחו להגיע בלי שהבריטים גילו אותם וזו היתה חגיגה גדולה.

עם הזמן הגיעו יותר ויותר ספינות מעפילים לא חוקיות לחופי הארץ, הבריטים כבר היו נורא מרוגזים כי אפילו לא היה להם מקום במחנה העצורים בעתלית. בנוסף לזה שהבריטים היו מרוגזים על זה שמגיעים עוד יהודים לארץ, הם היו כעוסים מאוד כי המחתרות בארץ ישראל ממש נלחמו נגדם יותר ויותר. זאת אומרת שהיחסים בין הבריטים ליהודים כבר ממש הידרדרו בתקופה הזאת. זה כמובן קרה כי היהודים בארץ לא רצו בכלל שהבריטים ישארו כאן. כולם רצו כבר מדינה יהודית עצמאית.

אז מכיוון שהבריטים כבר לא ריחמו בכלל על היהודים, הם החליטו להיות מאוד לא נחמדים למעפילים שהגיעו, ולשלוח אותם למחנה עצורים הרבה יותר רחוק מהמחנה בעתלית. המחנה הזה היה בקפריסין. קפריסין זה אי לא רחוק מארץ ישראל, וכך, כל אניית מעפילים שנתפסה בחופי הארץ, בדרך כלל זה היה בנמל חיפה – גורשה לקפריסין. היו כאלה שכינו את נמל חיפה "רציף הדמעות" כי הספינות היו מגיעות כמעט עד לשם, וכשהמעפילים כבר היו חושבים שהנה הם הגיעו לארץ – עשו להם אחורה פנה וגירשו אותם.

 בקפריסין היו 12 מחנות מעצר והיו בהם מעל 52,000 מעפילים עצורים!

הצפיפות היתה גדולה והתנאים במחנות המעצר היו קשים. ככל שהגיעו יותר מעפילים גם לא היה מספיק אוכל ותרופות ואנשים חלו או חיו על סף רעב. למרות זאת היו חתונות ושמחות ונולדו 22,000 תינוקות במחנה!

עקב המצב נשלחו למחנות בקפריסין שליחים תושבי ארץ ישראל, שהגיעו בעיקר מהקיבוצים.  השליחים ניהלו את המחנות בדומה לקיבוץ והקימו בתי ילדים וכפרי נוער. המתנדבים לימדו עברית, נגינה, מלאכה, לימודי יהדות וארץ ישראל, והכירו לעצירים את הווי הארץ. הם הפעילו בתי ספר, הקימו תנועות נוער, ואף יסדו סמינר למבוגרים!

 

בשנת 1948 לאחר הקמת המדינה זכו המעפילים לעלות בהדרגה לארץ ישראל. ומה עם אותם תינוקות שנולדו במחנה?

היום הם כבר לפחות בני 70!!